הרשם לקבלת עלון שבועי במייל
מאמרים
קשר משפחתי
איזוהי אהבה שאינה תלויה בדבר ,זוהי אהבת דוד ויהונתן .
אהבה שאינה תלויה בדבר, נראה שניתן להגדיר את קשר הדם המשפחתי כאהבה שכזו .
ההורים המסורים שדאגו לנו כל השנים , מימות היינו בחיתולים וצעדנו צעדים ראשונים , דאגו שנמצא בחברת חברים ראויים, הנחונו במסלולי הלימודים, תמכו בנו בפירגון וחבילות שי לחייל עד למקום בו היינו מוצבים וכהנה וכהנה פעולות ברוכות המונעות מרצון טהור לראות בטובתנו והצלחתנו .
הנה לאור כל זאת חבים אנו הכרת הטוב לפועלים לטובתנו ועוד שמצווים אנו על כיבוד הורים ואחינו הגדולים. אם כן מדוע מטלה זו כה כבדה בעיננו ואף פעמים בלתי אפשרית למימוש, כך לפחות נראה בעיננו ?
עיר הקודש צפת
צפת, תובב"א, המרכז הרוחני השני בחשיבותו בארץ ישראל אחרי ירושלים. העיר שהייתה ביתם ומבצרם של גדולי הדורות, מכאן הם השפיעו קדושה ורוחניות, והאירו בתורתם את העולם כולו.
כאן ישב מרן ה"בית יוסף" – רבי יוסף קארו מחבר ה'שולחן ערוך', כאן חיבר האר"י הקדוש את חיבוריו בתורת הנסתר. כאן חיו גדולי עולם, לאורם אנו הולכים עד עצם היום הזה.
מספיק מבט קל בבית החיים העתיק של צפת, בו טמונים ענקי הדורות, אלו שצפת הייתה מקום מושבם, בכדי להבין את הריכוז העצום של גדולי ישראל שהתקבץ כאן אל בין השבילים הצרים. אכן, עיר הקודש צפת....
בשנת תשכ"ז – 1967, הקים רבי גדליה קעניג על שמו של רבי נחמן מברסלב זי"ע, את אגודת "נחל נובע מקור חכמה" לחידוש הישוב הדתי בגליל העליון. המשימה שלפניו הייתה ברורה: הפיכת העיר העתיקה העזובה והשוממה של צפת למקום תורה פורח.
"אעזוב את העולם למען צפת".
נחשול אדיר
בימי הפסח השלווים בהם מצאתי שתי דקות של שקט בין תכנוני האטרקציות התרבותיות לכל בני המשפחה לבין מימושם לפועל, עברו עיני בסריקה על מדפי הספרים העמוסים והמסודרים למופת לרגל הרגל ולפתע מצאתי ! ספר שלא פתחתי לפחות כמה שנים .
בדף 186 כותב המחבר כך :
משה רבינו טרם מותו פונה אל עם ישראל ואומר להם כך :
"והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבות אל לבבך בכל הגויים אשר הדיחך ה' א.לקיך שמה . ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו ככל אשר אני מצוך היום, אתה ובניך, בכל לבבך ובכל נפשך ." (דברים ל,א-ב )
פסוק זה מלמד אותנו...
בית חרושת
חודש לפני ראש השנה , נמל התעופה בן גוריון, קומה 3 בחדר התדריכים של הצוות הביטחוני מתבצע תדרוך קציני בטחון לקראת ימי ראש השנה בנמל התעופה, קצין הביטחון הראשי מבהיר לחבריו הקצינים כי יש להתייחס בכובד ראש למסה הנכבדת של ציבור הנוסעים העושים דרכם לאוקרינה , מעל 20 אלף נוסעים יפקדו את נמל התעופה בשבוע אחד אומר הקצין תופעה שאין כדוגמתה בשאר ימות השנה , ולאור העובדה כי יש להיערך לוגיסטית ולהכפיל ולשלש את הצוותים בכל המערכות צפויות תקלות אנוש ותקלות ממוחשבות אשר יגרמו לעיכובים קשים ולאור החשיבות הרבה אשר קהל הנוסעים מייחס לנסיעתם זו המתבטא בקניית כרטיסים במחירים מופקעים ושהות בתנאים קשים יש להיערך בהתאם למנוע תגרות ולסקל תקלות ביטחוניות מגורמים חיצוניים שיירצו לנצל התכנסות גדולת מימדים זו . מה לעזאזל יש להם לחפש שם, באומן שבאוקרינה, שואל את עצמו אלכס , מאבטח חדש שגויס לשורות אבטחת נמל התעופה לאחרונה , גם אני שאלתי זאת פעמים רבות , מצטרף מוטי קאופמן, אחד מהמאבטחים הותיקים, בשלב מסוים הפסקתי לשאול .
לפנות חלל
ליקוטי מוהר"ן תורה סד', ד' :
"ודע, כי מחלוקת היא בחינת בריאת העולם, כי בריאת העולם – ע"י החלל הפנוי כנ"ל כי בלא זה היה הכל אין סוף, ולא היה מקום לבריאת העולם. וכן הוא בחינת המחלוקות כי אילו היו כל החכמים אחד לא היה מקום לבריאת העולם, רק ע"י המחלוקת שביניהם, והם נחלקים זה מזה וכל אחד מושך עצמו לצד אחר על ידי זה נוצר ביניהם חלל...
וזה פרוש המשנה " כל ימי גדלתי בין החכמים ..." בין החכמים - הוא בחינת החלל הפנוי שנתהווה ונעשה בין החכמים ע"י הפירוד והמחלוקת שיש ביניהם ...כל ימי גדלתי – שהייתי מגדל ימי ומדותי (ליקוטי מוהר"ן סד', ד')
זו דרכו של הצדיק לרומם את שכלנו ודעתנו ,לחפש ולמצוא בכל העובר עלינו את ודאות טובו של ה' , כך גם מלמדנו כיצד עלינו להתבונן על המחלוקות החוזרות ונשנות סביב כל אחד ואחד ,בכל דור ודור ובכל אתר ואתר.
