נחשול אדיר 

בימי הפסח השלווים בהם מצאתי שתי דקות של שקט בין תכנוני האטרקציות התרבותיות לכל בני המשפחה לבין מימושם לפועל, עברו עיני בסריקה על מדפי הספרים העמוסים והמסודרים למופת לרגל הרגל ולפתע מצאתי ! ספר שלא פתחתי לפחות כמה שנים .
בדף 186 כותב המחבר כך :
משה רבינו טרם מותו פונה אל עם ישראל ואומר להם כך :
"והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבות אל לבבך בכל הגויים אשר הדיחך ה' א.לקיך שמה . ושבת עד ה' א.לקיך ושמעת בקולו ככל אשר אני מצוך היום, אתה ובניך, בכל לבבך ובכל נפשך ." (דברים ל,א-ב )
פסוק זה מלמד אותנו בעיקר שלאחר התגשמותם של הטוב והרע, לאחר הברכה שבימי המלכים דוד ושלמה ולאחר חורבן בית המקדש, לאחר הפריחה הרוחנית רבת ההישגים בארצות הגולה , בבל ספרד ואירופה כמו לאחר הקללות הגרועות, הרדיפות, האינקויזיציה , לאחר השואה שספתה מיליונים ושואת ההשכלה שהגדילה להחטיא, יעבור נחשול אדיר של תשובה בתוך בני ישראל.
נחשול זה יגרום להם לשוב עד עומק ליבם, "והשבות אל לבבך", דהיינו אל הדברים היקרים להם ביותר אשר קודם לכן לא שמו ליבם אליהם .
מסביר האברבנאל בפרושו לתורה : "למרות שלא מן ההכרח שאנשים יוכלו להביע זאת, הם ייטיבו להרגיש זאת בליבם ."
ובכן התפלאתי ואפילו קצת התרגשתי לקרוא את המשך השורות שכותב המחבר [בשנת תשנ"ח] איתו הגענו לאמצעו של עמוד 187 .
"והשבות אל לבבך בכל הגויים אשר הדיחך ה' א.לקיך שמה" , בכל הגויים, בכל השפעת הגויים. יהודים יתנסו בכל דבר, בכל שיגעון חולף, בכל פילוסופיה ובכל כת, לא רק בתור משתתפים אלה יגיעו אל הפסגה, יהיו למנהיגים בכל המשרות, ישבו על כס הגורו, יהיו לזוכי פרסי נובל... הכל, פרט למה שנקרא ... "לבבך" !
נקודה מעניינת שדליתי מבין שורותיו קשורה בנבואה האחרונה של מלאכי המדברת על אחרית הימים : "זכרו תורת משה עבדי אשר ציותי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים ."
זכרו תורת משה- משמע שישכחו ! אבל גיוואלד זועק הקרליבך שבתוכי, מי בדיוק יזכיר לי ולכל ישראל חוקים ומשפטים ?

הכתוב ממשיך ומנבא : "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה', הגדול והנורא " . המדרש מסביר שקולו של אליהו לא יישמע בגילוי ובבת אחת, הוא יגיע לעיר אחת ויהיה נסתר מעיר אחרת, ידבר אל אדם אחד ויהיה נעלם מן האחר. המהר"ל מסביר כי אליהו הנביא יתקשר עם אנשים אף בלא ידיעתם, ובכך קולו של אליהו הנביא עולה כמחשבה מקורית של האדם .
המשך הנבואה אף הוא שגור בפי כל : "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותיו" מפרש רש"י אחיה של התורה : והשיב לב אבות – להקב"ה, על בנים – על ידי הבנים . ועתה , איך יפנה אליהו הנביא אל דור הבנים ? ממשיך רש"י לבאר : "...יאמר לבנים דרך אהבה ורצון..." כותב המחבר בלשונו האבהית : הצעירים בימינו [בשנת תשנ"ח] אינם חוזרים בתשובה מכיון שמישהו כפה זאת עליהם, הם שבים מפני שהם מוקירים ומבינים מה שהדורות הקודמים עזבו ונטשו. וכל מקום שיש בו הבנה, יש בו גם אהבה. מסכם רש"י בפנותו אל הבנים : "... לכו ודברו אל אבותיכם לאחוז בדרכי המקום".
והעניין הולך ונהיה מעניין ... כותב המחבר כך :
והדבר מעניין ! בראש תנועת התשובה לא עומד מנהיג דינאמי או כמה מגדולי האדמו"רים או ראשי הישיבות. גם לא גדולי התורה או מנהיגי הדור עומדים בראשה, לא הם עוסקים במתן הרצאות, בניהול סמינרים או מרצים בהם !
"לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו ...ולא מעבר לים לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמיענו אותה ...כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו"( דברים ל,יב-יד) מסביר על כך הספורנו ( חי לפני כ 500 שנה ) :
"לא בשמים היא לאמר, לא יקרה לך בענין התשובה שתצטרך בה להגדת נביא. ולא מעבר לים היא, גם כן לא תצטרך בה לחכמי הדור הרחוקים שיפרשו לך, באופן שיהיה זה אפשר לך בגלות. ולא יקשה לך עליך כמו שיקרה באיזו מצוה שנפל בה ספק ותצטרך לחכמי הדור, או שהיא נמנעת בגלות. בפיך ובלבבך לעשותו, להכיר בלבבך את חטאך ואת הא.ל יתברך שחטאת לו ולהתחרט על זה בפיך"
תוכל לעשות זאת בעצמך כי קרוב אליך הדבר ויקר לך מאוד, הוא כבר נמצא אצלך בלבבך. אפילו ע"י אנשים מפשוטי העם. כשתהליך התשובה נובע מן המעיינות אשר מטה, מוצא כל אחד את האמת מכל נקודה או מקום בו הוא נמצא " בכל הגויים" .
הושע הנביא מתאר לנו על טבעם של הימים בהם תתגשם נבואת התשובה :
"כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר אין זבח ואין מצבה " (הושע ג,ד )
הושע הנביא מדבר על תקופה שבה לא תהיה מנהיגות, ומנהיגי תורה במיוחד. לא יהיה זבח, דהיינו בית מקדש, לא תהיה הדרכה רוחנית- לא יהיה כל סימן ואות לסמכות.
ממשיך הנביא ואומר :
"אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' א.לקיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים." מהם אחרית הימים ? זאת מבאר הרד"ק בפשטות לשונו : " זה יהיה באחרית הימים קרוב לעת הישועה שישובו בני ישראל בתשובה ".

​

ואכן, התופעה המרנינה ,כותב המחבר לפני 15 שנה , שמיום ליום מתווספים שומרי תורה בקרב העם, איש לא היה מסוגל לחזותה מראש , וגם היום [בשנת תשנ"ח] עדיין איננו תופסים את מלוא משמעותה והיקפה, אך היא כבר נוסחה בבהירות רבה בפי הנביא עמוס :
"הנה ימים באים נאום ה', והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי ה' "
אנשים שיש להם כל ה"שפע" של "תרבות" העולם, מואסים בבידור הזול ומתהלכים רעבים וצמאים לשמוע את דברי ה' .
המפליא מכל הוא, שהצמא והרעב הזה גובר והולך למרות מערכת הכפשה והסתה שלא היתה כמותה [תשנ"ח]  , כלי התקשורת מבזים את התורה ולומדיה , מסלפים ומעוותים דברי רבנים, מעלילים ולועגים ובעיקר מתנשאים ואף על פי כן נוהרים המוני בית ישראל לשמוע דבר ה', כאילו כח טמיר ונעלם דוחף אותם, הם אינם נרתעים מהתדמית השלילית שמנסים לשוות ליהדות הנאמנה וכדברי הנשר הגדול הרמב"ם : " הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם ומיד הם נגאלים ".
נתמלאתי מן גאווה מן הרגשת זכות, וואלה אני חלק מזה ! חלק מהנחשול האדיר.