הרשם לקבלת עלון שבועי במייל
המקום שבעלי תשובה עומדים - כתבות בנושאים שונים
הנשמה יודעת
חודש לפני ראש השנה , נמל התעופה בן גוריון, קומה 3 בחדר התדריכים של הצוות הביטחוני מתבצע תדרוך קציני בטחון לקראת ימי ראש השנה בנמל התעופה, קצין הביטחון הראשי מבהיר לחבריו הקצינים כי יש להתייחס בכובד ראש למסה הנכבדת של ציבור הנוסעים העושים דרכם לאוקרינה , מעל 20 אלף נוסעים יפקדו את נמל התעופה בשבוע אחד אומר הקצין תופעה שאין כדוגמתה בשאר ימות השנה , ולאור העובדה כי יש להיערך לוגיסטית ולהכפיל ולשלש את הצוותים בכל המערכות צפויות תקלות אנוש ותקלות ממוחשבות אשר יגרמו לעיכובים קשים ולאור החשיבות הרבה אשר קהל הנוסעים מייחס לנסיעתם זו המתבטא בקניית כרטיסים במחירים מופקעים ושהות בתנאים קשים יש להיערך בהתאם למנוע תגרות ולסקל תקלות ביטחוניות מגורמים חיצוניים שיירצו לנצל התכנסות גדולת מימדים זו . מה לעזאזל יש להם לחפש שם, באומן שבאוקרינה, שואל את עצמו אלכס , מאבטח חדש שגויס לשורות אבטחת נמל התעופה לאחרונה , גם אני שאלתי זאת פעמים רבות , מצטרף מוטי קאופמן, אחד מהמאבטחים הותיקים, בשלב מסוים הפסקתי לשאול .
מה באמת מוביל עשרות אלפי יהודים להוזיל כסף רב מכיסם ולטלטל עצמם בדרכים, לשהות תקופה של שבוע ימים בתנאים לא תנאים שבמחיר זהה היו יכולים לחוות נופים מדהימים וליהנות משירות ברמה גבוהה, בקיצור לעשות כיף חיים ?
התשובה לשאלה זו נעוצה בחידוד השאלה , עלינו לשאול מי הוא זה שבכוחו למשוך עשרות אלפי אנשים וליטע בהם רצון נדיר , רצון שנובע ממעמקי הנפש שכוספת לבוא אל תיקונה , שהרי רצונות כאלה ודאי שלא נמצא בתוכניות הטוק-שואו ולא בסרטי הפעולה , לא בשיחות על כדורגל ואפילו לא בכתבת שטח מרתקת במוסף של שבת .
כל הרהור תשובה שבעולם, ממני ! שח רבי נחמן .תשובה אחת ויחידה מוצעת והיא, הנשמה יודעת !
" מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חַיָּיו חַיִּים וְהוּא מְבַלֶּה יְמֵי חַיָּיו בְּטוֹב תָּמִיד כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ כָּרָאוּי וְיֵשׁ לוֹ טוֹב בְּוַדַּאי טוֹב לוֹ
וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁאֵינוֹ כָּךְ [דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין מִתְנַהֵג לוֹ. כְּסֵדֶר וְיֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים חַס וְשָׁלוֹם] גַּם כֵּן טוֹב כִּי הוּא בָּטוּחַ שֶׁאַף עַל פִּי כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו לְהַבָּא וְיֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ כִּי מֵאַחַר שֶׁהַכּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי הַכּל לְטוֹבָה. אֲבָל מִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם
חַיָּיו אֵינָם חַיִּים כְּלָל כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁעוֹבֵר עָלָיו אֵיזֶה רָעָה שׁוּב אֵין לוֹ שׁוּם חִיּוּת כִּי אֵין לוֹ בַּמֶּה לְנַחֵם עַצְמוֹ כְּלָל מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה כְּלָל וְאֵין לוֹ שׁוּם חִיּוּת וְשׁוּם טוֹב מֵאַחַר שֶׁהוֹלֵךְ בְּלִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְלִי הַשְׁגָּחָה רַחֲמָנָא לִצְלָן אֲבָל עַל יְדֵי אֱמוּנָה מַה טּוֹב וְיָפֶה הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל" (שיחות הר"ן, נג)