יא' אדר ב' , תשע"ג

בס"ד            

מאמר מאת יעקב הרצברג - כלי שלם בית מלאכה לכלי נגינה

klishallem Luthiers Tsfat

בתור נגן בנג'ו (banjo) שמנגן בסגנון בלו גראס (bluegrass) אני נתקל פעמים רבות באמצע הנגינה על הבנג'ו בשאלה: מה זה? איך קוראים לכלי הזה? ואז אני צריך לענות תוך כדי נגינה שזה קשה מאוד (לי בכל אופן) בפרט כשמנגנים על בנג'ו ובפרט כשמנגנים על בנג'ו 5 מיתרים (5 strings banjo)  ובפרט כשמנגנים בלו גראס!!!

אתם שואלים את עצמכם למה זה כזה מסובך? כי בנגינה על בנג'ו צריכים לפרוט עם שלוש אצבעות שיש עליהם מפרטים ממתכת, וצריכים לשלב את המנגינה של השיר ביחד עם הליווי והאקורדים, ואם צריכים גם לדבר בזמן הזה, קשה להתרכז במה שעושים, במיוחד בסגנון בלו גראס שהוא סגנון נגינה מהיר מאוד עם פריטות מסובכות שגורמות למנגינה לצאת מתוך כאלו סינקופות...בקיצור, נגינה על בנג'ו בסגנון בלו גראס זה נושא בפני עצמו כי אנחנו עדיין רוצים לענות על השאלה: מה זה בנג'ו?

ובכן, המקור של הבנג'ו כך אומרים, הוא באפריקה, והוא הגיע עם העבדים לאמריקה ושם עבר פיתוחים אחרי פיתוחים עד שהגיע לסגנון הסופי שלו. בהתחלה כל בנג'ו היה עשוי מאיזה דלעת או משהו דומה, והיה מתוח עליו עור של איזו חיה, ומיתר אחד או אולי שתים ואף שלוש היו מתוחים על מקל ארוך ועל זה היו פורטים ומפיקים צליל קופצני משהו. יש היום אנשים כמו ביל אוואנס (Bill Evans) שמנגנים על הכלי שהם טוענים שהוא הבנג'ו המקורי שאולי קראו לו באפריקאית Babjar או משהו דומה. על כל פנים, עם הזמן החליפה את הדלעת טבעת עץ כמו שיש לתופים, ומתיחת העור נעשתה על ידי ווי מתכת יפים, בהמשך החליף את העור המתוח של הבנג'ו המקורי "עור" מפלסטיק (אני אקנה לך ארנק עור אמתי מפלסטיק...זוכרים מי אמר למי?). גם הצוואר השתכלל וקיבל סריגים ועוד מיתרים וגם מיתר חמישי קצר יותר שנותן טון גבוה שמלווה את הנגינה וגורם לניגון להיות מקפיץ.

זאת אומרת שהבנג'ו הוא כלי אמריקאי שהתפתח בעיקר בדרום, וקיבל את הקפיצה בנפוצות שלו בשנות החמישים בעיקר בגלל נגן בנג'ו אחד מדהים שקראו לו ארלסקראגס (Earl Scruggs), שפיתח את הנגינה בבנג'ו כל כך, עד שסגנון נגינה שלם קרוי על שמו, וכל נגן בנג'ו מתחיל מנסה להגיע לקופצניות של הניגון של ארל...

יש בנג'ו שנקרא open back שכשמו כן הוא, הגב שלו פתוח, זאת אומרת שיש לו רק טבעת עץ כמו תוף מרים עבה, שפתוח מאחור. ויש כאלה שהרכיבו להם תיבת תהודה (resonator) שגורמת לצליל להיות יותר חזק. על ה open back banjo מנגנים בעיקר בסגנון Claw hammer שפירושו שמאגרפים את היד ומנגנים על ידי שמכים בקצות הציפורניים במיתרים. זהו סגנון עממי מיושן שהוא מאוד מקפיץ אבל הצלילים לא תמיד ברורים, נבדלים וחזקים.

בresonator banjo  מנגנים בדרך כלל בסגנון Scruggs או Bluegrass עם מפרטי מתכת שצובטים את המיתרים כלפי חוץ ויוצא צליל מאוד חד וחזק עם הבדלה מאוד ברורה של הצלילים, ומי שאוהב את הסגנון הזה נעשה ממש מכור לזה.

אה.. שכחתי לציין, שבין נגני הבנג'ו האמתיים, זו ממש בושה לנגן על בנג'ו שש מיתרים...וגם שכחתי לציין, שישנם סוגים נוספים רבים של בנג'ו, כמו tenor banjo שיש לו 4 מיתרים, והבנג'ו האירי ועוד. אבל רק הבנג'ו של החמש מיתרים דהיינו הfive strings banjo- רק הוא הבנג'ו של ה"מבינים"...הבנתם?

היום מיצרים בנג'ו בכל העולם, וגם הסינים כמובן, וזה מה שבדרך כלל אפשר לקנות בארץ בחנויות לכלי נגינה הרגילות, זה בדרך כלל יעלה בסביבות ה-1200 ₪ וכמו כל כלי הנגינה מתוצרת סין יהיה לזה גימור לא רע, אבל הצליל...זו כבר סוגיה כואבת... לכן, באמת מי שרוצה ליהנות מהצליל האמתי והעמוק של הבנג'ו צריך בדרך כלל לנדוד ליבשת אמריקה הצפונית ולהביא לו משם בנג'ו על רמה...שעשוי מעץ משובח והעיקר שמצוייד בtone ring איכותי.

מה זה tone ring? זו טבעת שבדרך כלל עשויה מפליז שמונחת על החישוק של הבנג'ו ועליה מותחים את העור (מפלסטיק זוכרים?) וזה מחזק את הצליל של הבנג'ו מאוד ונותן לו עומק וחדות נפלאים... או שאם בכל זאת הוא מעדיף את הסאונד הטבעי של עור (פלסטיק) מתוח על עץ חשוף אז גם בזה יש העדפה לסוגי עץ מסויימים ואולי במאמר אחר נרחיב על זה.

אז כמו שאמרנו, בשביל להשיג בנג'ו טוב צריך בדרך כלל להגיע לארה"ב או בעצמך או דרך האינטרנט, או להגיע ל – כלי שלם בית מלאכה לכלי נגינה כי אנחנו (כלומר אני, כי זה האגף שלי עם כל הענווה...) בונים בנג'ו מליגה ראשונה.

טוב זה מספיק להפעם נקווה שיהיה המשך... אז להתראות ב-כלי שלם בית מלאכה לכלי נגינה בצפת.